יסודות הצילום – חשיפה נכונה

מה זו חשיפה, ואיך לעשות חשיפה נכונה?
"חשיפה" בצילום היא החשיפה לאור של החיישן הדיגיטלי.

בחשיפה נכונה, התמונה אינה בהירה מידי ואינה כהה מידי.
ראשית, עלינו להגדיר למד האור של המצלמה, באיזה אופן למדוד את האורnv zu jahpv u

חשיפה נכונה בצילום מקצועי
חשיפה נכונה בצילום מקצועי
חשיפה נכונה - סנטוריני
חשיפה נכונה בטיול
מד האור של המצלמה
מד האור של המצלמה

איך למדוד אור בצילום?

ישנם סוגי מדידה שונים במצלמות שונות ובעיקרון,
כולם מחלקים את המדידה החל ממדידה נקודתית, ועד אזורית רחבה.

מה זה מדידה נקודתית? (Spot metering),
כשמה כן היא. מודדת נקודתית במרכז הפריים או באזור שנכוון אליו, ומתייחסת רק למה שנמדד מהנקודה הזו. כך שאם נכוון לאזור כהה היא תוסיף חשיפה ולהיפך.
חשיפה נקודתית היא לא תמיד חשיפה נכונה, כי היא לא מתייחסת לשאר חלקי הפריים.

מה מדידה אזורית? (center weighted) של אזור מרכז הפריים (או כל איזור אחר שנבחר בפריים), ואז מד האור של המצלמה עושה ממוצע של חשיפה נכונה לאובייקט שאנחנו מכוונים אליו, זה מצויין לפורטרטים למשל.

מה זה מדידה רחבה (Matrix)
מדידה של רוב הפריים, ואז המצלמה תעשה ממוצע של רוב הפריים.

איך להשתמש במד האור של המצלמה?

בתוך עינית המצלמה (ו/או במסך האחורי) מוצגת סקלה המראה את מדידת האור.

אנו יכולים להגביר או להקטין את החשיפה בפועל ביחס לעוצמת האור אותה מודד מד האור: האם אנו רוצים את החשיפה, בפלוס או במינוס, או מאוזנת. כך נוכל להשפיע על בחירת המצלמה; לתת פחות חשיפה כאשר אנו רוצים לקבל תחושה של תמונה כהה (סצינת לילה למשל), או לקבל תמונה בהירה (שלג בשמש, למשל). הזזת הסמן השחור ימינה תיתן לנו תמונה בהירה יותר Over exposure, הזזה שמאלה תיתן לנו תמונה כהה יותר Under exposure.

סקלת החשיפות
סקלת החשיפות


מהו משולש החשיפה?
השילוש הקדוש של החשיפה


חשיפה נכונה מורכבת משלושה פרמטרים:

צמצם הוא גודל המפתח החריר הנותן לאור להיכנס
מהירות תריס היא משך זמן החשיפה
רגישות החיישן קובעת עד כמה החיישן רגיש לאור

מטרתנו היא למצוא את הצירוף האופטימלי בין שלושת הערכים השולטים על כמות האור הנכנסת:

גודל הצמצם, מהירות התריס, ורגישות החיישן, הקובעים את עוצמת החשיפה.

דמיינו לעצמכם את המצלמה כקופסה סגורה, מה שהיה מכונה בהיסטוריה של הצילום 'לשכה אפלה'.
האור נכנס דרך הצמצם שהוא בעצם חריר דרכו נכנס האור. ככל שיהיה החריר גדול יותר, הוא יאפשר ליותר אור להיכנס.
מאחורי החריר ישנו תריס הנפתח ונסגר לפרק זמן מסוים, והוא זמן החשיפה – ככל שיהיה ארוך יותר, תיכנס כמות אור גדולה יותר.
ולבסוף ישנו חיישן המחליף היום את מה שהיה פעם פילם.
גם בתקופת הפילם וגם היום ניתן היה לכוון את הרגישות לאור, כך שאם ישנו מעט אור ניתן להשתמש ברגישות גבוהה יותר, וההיפך.

הקשר ההדוק בין השלושה:
ככל שנפתח את הצמצם לקוטר רחב יותר נוכל להקטין את משך החשיפה ועדיין לקבל את אותה כמות אור, הנחוצה ליצירת חשיפה נכונה. ככל שנקטין את כמות האור הנכנסת ע״י סגירת צמצם וקיצור זמן החשיפה, נוכל להגדיל את רגישות החיישן ועדיין להיות בחשיפה נכונה.
הקשר בין השלושה הוא בעצם הבסיס לכל חשיפה נכונה.

אך שימו לב ליופי הבא:
לכל אחד מהפרמטרים יש גם השפעה עצומה על ניראות התמונה.

השפעת הצמצם על כניסת האור
השפעת הצמצם על כניסת האור

למידת הפתיחה של הצמצם יש השפעה גם על עומק השדה = עומק החדות

עומק שדה:
כאשר אנו מכוונים חדות/פוקוס, האזור שיהיה בפוקוס הוא עומק החדות
לדוגמא
עומק חדות צר – כאשר אנו רוצים להפריד מצולם מהרקע, אנו רוצים שדמות המצולם תהיה בפוקוס, והרקע מאחוריו יהיה מטושטש
עומק שדה רחב – כאשר אנו מצלמים נוף אנו נרצה איזור חדות שיתחיל מהאובייקט הכי קרוב ועד האינסוף, כדי שרוב התמונה תהיה בפוקוס.

צמצם סגור יותר (11) = קוטר מפתח קטן יותר = עומק השדה גדול יותר
צמצם פתוח יותר (2.8) = קוטר מפתח גדול יותר = עומק השדה צר יותר
בנוסף להשפעה על עומק החדות, לצמצם יש השפעה גם על החדות המירבית של הצילום;  ככלל אצבע ניתן לאמר שסגירת צמצם ב 2 או 3 תחנותץ מעך הצמצם המינימלי, תיתן תמונה חדה יותר; בעדשה עם צמצם מינימלי של 3.5 אפשר להציב צמצם 6.1 או 8.

השפעת הצמצם על עומק חדות
השפעת הצמצם על עומק חדות

מה זה אפקט הבוקה (bokeh) בצילום?

אפקט הבוקה (bokeh) בצילום מתייחס לטשטוש הרקע;
מקור המילה מגיע מיפן והכוונה היא לטשטוש הרקע מאחורי המצולם, להבלטת דמות המצולם.
את אפקט ה'בוקה' נשיג ככל שנשתמש באורך מוקד ארוך יותר וצמצם פתוח יותר.

עדשת 100- 200 מ״מ עם צמצם 2 תתן בוקה גדול
עדשה 35-50 מ״מ עם צמצם 16 תתן חדות כמעט ללא בוקהמה זה 

אפקט הבוקה בצילום
אפקט הבוקה בצילום - טישטוש הרקע

מה זה מהירות התריס ולמה זה חשוב?

בין העדשה והחיישן מותקן תריס שנפתח ונסגר בזמן החשיפה
מהירות התריס היא הזמן שבו התריס פתוח ומאפשר לאור להכנס אל החיישן

|ככל שמהירות התריס גבוהה יותר (1/250 של שניה למשל) כך יכנס פחות אור, ולהיפך (מהירות 1/30 שניה ארוכה יותר).
למהירות התריס השפעה רבה על הקפאת התמונה.

דמיינו לכם אובייקט בתנועה, לדוגמא רכב חולף.
אם מהירות התריס תהייה איטית (נמוכה, 1/30 שניה) נקבל את האוטו מרוח בתמונה, מכיוון שתוך כדי חשיפה, הרכב זז לרוחב החיישן, ובכך הוא נמרח.
לעומת זאת, אם זמן החשיפה יהיה קצר מאד (1/500 שנייה) אזי הרכב יוקפא בנקודה אחת על החיישן וייצא חד, ולא 'מרוח'.
מהירות התריס מוגדרת בזמן ביחידות של שנייה.

 

זמני חשיפה = מהירות תריס
1/30, 1/60, 1/125, 1/250, 1/500, 1/800 וכך הלאה

יד אדם רגילה תהיה יציבה החל מהירויות של 1/60-1/125
יד ממש יציבה תוכל לצלם ללא טשטוש גם ב 1/30

כל קפיצה בזמני החשיפה תגדיל או תפחית את האור ב 2

מהירות תריס גבוהה
מהירות תריס גבוהה יותר = זמן חשיפה קצר יותק = הקפאת אובייקט בתנועה
מהירות תריס נמוכה
מהירות תריס נמוכה יותר = זמן חשיפה ארוך = מריחת אובייקט בתנועה

מה היא רגישות החיישן?

השליטה ברגישות החלה עוד בתקופת הפילם; ככל שגרגירי הכסף באמולסיה היו גדולים יותר כך הם היו רגישים יותר לאור וההיפך.

צלם שרצה סרט ברגישות גבוהה לצילומי לילה, היה טוען למצלמה סרט ברגישות 400-800 ASA. לצילומי יום היה צריך להחליף את כל הפילם (36 תמונות) ולהכניס למצלמה סרט אחר, ברגישות 64 או 125 ASA, למשל.

היום ניתן לכוון את רגישות החיישן בלחיצת כפתור, במצלמה הדיגיטלית.
הרגישות (נמדדת ב- ISO) מבטאת את יכולת החיישן לצלם תמונה בהירה או כהה בויסות הרגישות לאור.
ככל שהרגישות תגדל (מספרי ISO גבוהים) כך נוכל לצלם במקומות חשוכים יותר
ככל שהרגישות תקטן (מספרי ISO נמוכים) , נוכל לצלם במקומות מוארים יותר.
לדוגמא, באור שמש נשתמש ב 100-400 אסא (ISO) וככל שנכנס למקומות חשוכים יותר, כמו שוק אפלולי או בערב כאשר האור מגיע רק מהתאורה הביתית, נגדיל את הרגישות ונשתמש ב 800-3200 אסא (ISO)
יש מצלמות מקצועיות בעלות טווח רגישות עצום, עד 250,000 (ISO). מצלמות חובבים טובות מגיעות ל 50,000 ISO ואף 25,000 ISO

הבחירה ברגישות הצמצם משפיעה על הרעש הדיגיטלי

חיישן מצלמה דיגיטלית
חיישן מצלמה דיגיטלית

רעש דיגיטלי – מה זה?

ככל שנצלם באור נמוך יותר ונרצה להציב רגישות גבוהה יותר, אבל אז נגדיל את הרעש הדיגיטלי שיבוא לידי ביטוי בעיקר במקומות החשוכים בתמונה. שם, אם נגדיל את התמונה, נראה שלא כל הפיקסלים אפורים או שחורים אלא נכנסים עוד צבעים לא רצויים.
עם השנים וככל שהטכנולוגיה מתקדמת, החיישנים משתכללים ומאפשרים לנו לקבל פחות רעש דיגיטלי ברגישויות גבוהות יותר. אני לפעמים מצלם ב 2500 ISO ומקבל תמונות כמעט ללא רעש דיגיטלי.

רעש דיגיטלי בהגדלה
רעש דיגיטלי בהגדלה

איך לשלוט במצלמה שלי?

ברוב המצלמות יש ארבע אפשרויות בסיסיות לשליטה על חשיפה נכונה:

אוטומטי מלא (P)
המצלמה שולטת גם בצמצם, וגם במהירות התריס. ניתן להגדיר גם שליטה אוטומטית ברגישות החיישן.

עדיפות צמצם (AV)
אנחנו מחליטים מה יהיה מפתח הצמצם והמצלמה תתאים את מהירות התריס בעזרת מד האור. זו תהיה דרך נכונה, כאשר אנו רוצים לשלוט בעומק השדה

עדיפות מהירות (TV)
אנחנו מחליטים מה תהיה מהירות התריס, והמצלמה תתאים את המהירות בעזרת מד האור. זו תהיה דרך נכונה, כאשר אנו רוצים לשלוט בהקפאה או מריחה של אובייקטים בתנועה

ידני מלא (M)
אנו שולטים באופן ידני גם במהירות וגם בצמצם

בכל אחת מהשיטות הנזכרות חשוב מאד לזכור כי ניתן להשפיע על המשוואה גם בעזרת שינוי רגישות החיישן (ISO)

לאחר שאנו מבינים את היחס בין צמצם, מהירות ורגישות, והשפעת כל אחד מהם על מאפייני התמונה, בבואנו לצלם נושא נצטרך להחליט מה חשוב לנו יותר.

בורר המצבים במצלמה
בורר המצבים במצלמה

דוגמאות

צילום ספורט – ניתן חשיבות למהירות תריס.

אם נרצה להקפיא תנועה ולראות את האובייקט חד, חשוב לצלם במהירות גבוהה ולפצות עם צמצם ורגישות.

צילום ספורטיבי במהירות גבוהה
צילום ספורטיבי במהירות גבוהה

צילום פורטרטים – ניתן חשיבות לצמצם,
כדי לשלוט עד כמה הרקע יהיה מטושטש (אפקט הבוקה)

אפקט הבוקה בצילום
טישטוש הים כרקע - אפקט הבוקה

צילום אדריכלות, נוף, מבנים וארכיטקטורה
כאן ניתן חשיבות לצמצם סגור בכדי לקבל עומק שדה מירבי

צילום אדריכלי
צילום אדריכלות וארכיטקטורה

לסיכום

יש קשר ישיר בין צמצם, מהירות, ורגישות
ושינוי כל אחד מהם יבהיר או יכהה את החשיפה.
אנו יכולים לפצות על השינוי בעזרת שני הפרמטרים האחרים.

כל אחד מהם ישפיע על:
צמצם – עומק שדה
מהירות תריס – הקפאה/מריחה של אובייקטים בתמונה
רגישות – רעש דיגיטלי

המשולש הקדוש של החשיפה
המשולש הקדוש של החשיפה

אם יש לכם איזו שהיא שאלה בצילום, כל נושא שהוא בתחום הצילום, אתם מוזמנים לפנות אלי (יש פרטי התקשרות בתחתית העמוד).
לפוסטים נוספים לחצו כאן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *